התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413) נכנס לתוקף ב-1980. מבנה שתוכנן לפניו לא נבדק כלל לעומסים אופקיים — וזה הפער המרכזי שחיזוק מבנים בא לסגור. ולכן גם מי שאינו יכול לחזק בניין יכול לעשות בבית כמה דברים פשוטים שמקטינים את הסיכון.
מה הופך מבנה לפגיע
- קומה מפולשת — קומת עמודים פתוחה (חניה, לובי) מתחת לקומות מגורים. זהו הכשל הקלאסי: הקומה הרכה קורסת ראשונה.
- אי-סימטריה — קירות בטון בצד אחד בלבד, מה שגורם למבנה להתפתל ברעידה.
- פרטי זיון ישנים — מרווחי חישוקים גדולים בעמודים, שאינם מספקים כליאה לבטון.
- בטון באיכות ירודה או קורוזיה בזיון, במיוחד באזורים ימיים.
מה עושים בפועל
| שיטה | מה היא עושה |
|---|---|
| קירות גזירה חדשים מבטון | מוסיפים קשיחות ואת עיקר ההתנגדות לכוח האופקי |
| עיבוי עמודים (מעטפת בטון או פלדה) | מגדילים חוזק וכליאה בעמודים קיימים |
| עטיפת FRP (סיבי פחמן) | חיזוק בלי להגדיל מידות, מהיר יחסית |
| חיבור אלמנטים חדשים לישנים | קוצים כימיים המעוגנים לבטון הקיים |
הנקודה האחרונה היא לב העניין ההנדסי: כל אלמנט חדש שמוסיפים חייב להיות מחובר למבנה הקיים בצורה שתעביר את הכוחות. החיבור נעשה בקידוח ובעיגון כימי, ותכנון העומק, הקוטר והמרווחים נעשה לפי אישורי ETA של המוצר ולפי חישוב מהנדס. תכנון החיבורים נעשה לפי גיליונות טכניים ואישורי ETA של יצרן העיגון, ובמאמר שלנו על שיטות חישוב קוצים עם דבק כימי.
סימנים לבניין פגיע: מה כדאי לשים לב אליו
- קומת עמודים (פילוטיס). קומה פתוחה בקרקע שבה העמודים הם כל מה שמחזיק את הבניין. מבנה כזה פגיע במיוחד, כי הקומה הרכה עלולה לקרוס תחת הקומות שמעליה.
- בניין שתוכנן לפני התקן. בניינים לפני 1980 לא תוכננו לעומסים אופקיים של רעידת אדמה.
- שינויים וחורים בקירות נושאים שנעשו בשיפוצים לאורך השנים.
- קורוזיה בברזל הזיון. חלודה בבטון חשוף מקטינה את חוזק האלמנט. כתמי חלודה, בטון מתפורר או ברזל גלוי הם סימן שמצריך בדיקת מהנדס.
- סדקים אלכסוניים בקירות ובעמודים או סדקים שמתרחבים.
- תוספות בנייה שהוסיפו משקל בלי תכנון, כמו סגירת מרפסות או קומות נוספות.
איך נראית בדיקה מקצועית
בדיקה רצינית נעשית בידי מהנדס קונסטרוקציה, ובדרך כלל כוללת:
- איסוף תוכניות והיסטוריית הבניין, אם יש.
- סקר חזותי של כל הבניין: עמודים, קירות, תקרות, יסודות נגישים.
- בדיקות חומרים, כמו דגימות בטון (קידוח גלעינים) ובדיקת ברזל, כדי להעריך חוזק בפועל.
- ניתוח של התנהגות הבניין לעומס רעידת אדמה והשוואה לדרישות.
- דוח עם ממצאים והמלצות: האם צריך חיזוק, ואיזה.
מה לא נחשב חיזוק
- צבע, טיח או חיפוי חדש לחזית.
- הוספת מעלית בלי בדיקה הנדסית של הבניין.
- תיקון סדקים קוסמטי.
- הריסת קיר בדירה "כי הוא לא נראה נושא".
מה כדאי לבדוק בבניין שלכם
- שנת הבנייה — לפני 1980 היא הדגל האדום המרכזי.
- האם יש קומה מפולשת.
- האם קיימים סדקים אלכסוניים בעמודים או חשיפת זיון.
- האם בוצעו שינויים לא מאושרים — פתיחת קירות, הריסת קירות נושאים בדירות.
ומה עם השינויים בדירה שלכם
הריסת קיר בדירה כדי לפתוח מטבח נראית תמימה, אבל בבניין ישן קיר בלוקים עשוי לתרום קשיחות. כל שינוי בקירות מחייב חוות דעת של מהנדס — גם כשהקבלן אומר שזה "לא נושא". זו הבדיקה הזולה ביותר שתעשו בשיפוץ.
מה אפשר לעשות כבר היום בתוך הדירה
גם בלי חיזוק של הבניין, רוב הנזק והפציעות ברעידות אדמה נגרמים מפריטים שנופלים בתוך הבית. פעולות זולות שמקטינות את הסיכון:
- עיגון ארונות גבוהים, כוננים ושידות לקיר, בעוגן שמתאים לסוג הקיר. איך מקבעים רהיטים לקיר.
- עיגון טלוויזיה, מראות ותמונות כבדות. תלייה של טלוויזיה על גבס.
- מדפים מסוגרים או עם מעצור שמונע מחפצים להחליק החוצה.
- דוד שמש וגופי תאורה כבדים מעוגנים כראוי. חיבור בתקרה.
- מיקום מיטות רחוק מחלון ומארון גבוה.
- ברזי ניתוק של מים, חשמל וגז, שכולם בבית יודעים איפה הם.
מה עושים בזמן רעידה
- להתכופף, להתכסות ולהחזיק: מתכופפים, מכסים את הראש והצוואר ומחזיקים בחפץ יציב, למשל שולחן.
- להתרחק מחלונות, ממראות ומארונות גבוהים.
- לא לרוץ במדרגות ולא להשתמש במעלית.
- אחרי הרעידה: לבדוק פגיעות, להסתכל על נזקים, לסגור גז וחשמל אם יש חשש לדליפה ולהישמע להנחיות פיקוד העורף.
שאלות נפוצות
מאיזו שנה מבנים בישראל תוכננו לרעידות אדמה?
התקן הישראלי ת"י 413 נכנס לתוקף ב-1980. מבנה שתוכנן לפניו לא נבדק כלל לעומסים אופקיים, וזה הפער המרכזי שחיזוק מבנים בא לסגור. שנת בנייה לפני 1980 היא הדגל האדום המרכזי בבדיקת בניין.
מה הופך בניין לפגיע ברעידת אדמה?
קומה מפולשת — קומת עמודים פתוחה מתחת לקומות מגורים, שהיא הכשל הקלאסי; אי-סימטריה, שגורמת למבנה להתפתל; פרטי זיון ישנים עם מרווחי חישוקים גדולים בעמודים שאינם מספקים כליאה לבטון; ובטון באיכות ירודה או קורוזיה בזיון, במיוחד באזורים ימיים.
אילו שיטות חיזוק קיימות?
קירות גזירה חדשים מבטון, שמוסיפים קשיחות ואת עיקר ההתנגדות לכוח האופקי; עיבוי עמודים במעטפת בטון או פלדה; עטיפת FRP מסיבי פחמן, שמחזקת בלי להגדיל מידות; ובכולן — חיבור האלמנטים החדשים לקיימים בקוצים כימיים המעוגנים לבטון הקיים.
האם שיפוץ חזית או הוספת מעלית מחזקים את הבניין?
לא. חידוש חזית, מעלית או מרפסות משפרים את הבניין אבל אינם משנים את התנהגותו ברעידה. חיזוק סייסמי הוא תוספת של אלמנטים קונסטרוקטיביים לפי תכנון מהנדס, וזה ההבדל שחשוב להבין לפני שמאשרים פרויקט.
הריסת קיר בדירה — צריך אישור מהנדס?
כן, תמיד. קיר בלוקים בבניין ישן עשוי לתרום קשיחות למבנה גם כשהוא אינו מוגדר כקיר נושא. כל שינוי בקירות מחייב חוות דעת של מהנדס — גם כשהקבלן אומר שזה לא נושא. זו הבדיקה הזולה ביותר בכל השיפוץ.
מה עושים בזמן רעידת אדמה בבית?
מתכופפים, מכסים את הראש והצוואר ומחזיקים בחפץ יציב כמו שולחן. מתרחקים מחלונות ומארונות גבוהים, לא רצים במדרגות ולא משתמשים במעלית. אחרי הרעידה בודקים נזקים וסוגרים גז וחשמל אם יש חשד לדליפה.
איך אפשר להקטין סיכון בדירה בלי לחזק את הבניין?
מעגנים ארונות גבוהים, טלוויזיות, מראות ופריטים כבדים, מקבעים דוד וגופי תאורה בעוגן מתאים, ממקמים מיטות רחוק מחלונות, ומכינים תוכנית משפחתית וברזי ניתוק מסומנים.
מי שמחזק את המבנה שוקל לא פעם גם תוספת מרחב מוגן — ראו תוספת ממ"ד לבית קיים או חמ"ד לדירה.
עוד בנושא: בטון מתקלף וברזל חשוף — בטון מתקלף וברזל חשוף.
